עצרו את הקצרים: למה חוסם האוויר בחיממי האינפרא-אדום שלכם כל כך חשוב
חיממי האינפרא-אדום בחדרי האמבטיה נמצאים בתנאים קשים מאוד. מצד אחד יש אדים ולחות רבה, ומצד שני יש חום עז. בדרך כלל, הרכיב החימומי עצמו בסדר. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודת החיבור של החוטים.
אם חוסם האוויר נפגע, לחות יכולה לחדור פנימה. הלחות פוגעת בקצוות החמים של החוטים, גורמת לתגובה כימית – וכך נוצר קצר חשמלי.
מחזור ההרס
רוב חיממי האינפרא-אדום בשוק משתמשים בחומרי הדבקה פשוטים או בסיליקון זול. הבעיה היא שחומרים אלו אינם יכולים לעמוד בחום. הם הופכים לשבירים ונשברים.
אנו עושים זאת בדרך אחרת: אנו משתמשים בחומרי הדבקה בעלי עמידות גבוהה, וכן בצינורות שנשארים במקומם גם בחום גבוה. כך החוטים לא נשחקים כשהחיממי חם.
הבעיה היא שכאשר חוסם האוויר נפגע, מתחילה תהליך של חמצון. הנחושת של החוטים מתחילה להיהרס, ההתנגדות החשמלית עולה, ונוצר “נקודה חמה” בדיוק בנקודת החיבור. החום הזה ממשיך לפגוע בחומרי האיטום. זה מחזור מסוכן שבסופו של דבר גורם לכישלון מוחלט של החיממי.
התאמת המפרטים
הפתרון נמצא בנקודת החיבור בין צינור הקוורץ לבין החוטים החשמליים. כדי שזה יעבוד, חוסם האוויר חייב להיות אטום ויציב מבחינה כימית.
אנו משתמשים בשיטה דו-שכבתית: קודם כל, חומר הדבקה בעל עמידות גבוהה כדי למנוע חדירת לחות. לאחר מכן, אנו מוסיפים אמצעי הגנה מפני לחץ מכני. כך החוטים לא יגרמו לנזק לחוסם האוויר בזמן ההתקנה.
וזכרו: דירוגי העמידות של החיממיים למים? הם לא תמיד עובדים כשהטמפרטורה עולה ל-200°C. החומרים מתרחבים בקצבים שונים. אם חומר ההדבקה קשה מדי, הוא נשבר. אם הוא רך מדי, הוא דולף. זו איזון עדין מאוד.
הקושי
יש עוד בעיה: חוסם אוויר טוב יותר דורש יותר מקום בתוך החיממי. החוטים גם נהיים קשים יותר. עליכם להשאיר יותר מקום בתוך החיממי. אם תנסו להכניס את החוטים למקום צפוף מדי, חומר ההדבקה עלול להישבר. ואז, כל חוסם האוויר האיכותי לא יעזור כלום.