פתרון לאזורים הלא-פעילים בתהליך החימום של זכוכית
אם אי פעם עבדתם עם כלי זכוכית מורכבים – כמו בקבוקים בעלי צורות מוזרות או חלקים מיוחדים למעבדה – אתם יודעים מהו הסיוט שבו יש אזורים בתוך הזכוכית שאינם מחוממים. כשמוציאים את החלק מהתנור, הוא נשבר.
בדרך כלל, זה קורה בגלל שיש בתנור “אזורים לא-פעילים” – אותם אזורים קרים שהחום לא מגיע אליהם. כשחלק מהזכוכית מתקרר מהר יותר מהחלקים האחרים, הזכוכית כולה עלולה להישבר.
הפתרון? אל תסתמכו רק על שיטות חימום רגילות. גילינו שהשימוש במנורות אינפרא-אדום הוא הפתרון הטוב ביותר.
למה אינפרא-אדום עובד כל כך טוב
שיטות חימום רגילות אינן יעילות באזורים קשים להגעה. לעומת זאת, אור אינפרא-אדום עובד בצורה ישירה – הוא פוגע ישירות בחזית הזכוכית. אם תציבו מנורות בזוויות שונות, תוכלו לחמם את החלק בכל הכיוונים. כך לא צריך לנחש האם הפינות של התנור חמות מספיק.
כיצד להגדיר את ההגדרות הנכונות
אי אפשר פשוט להכניס כל מנורה לשם. יש להתאים את ההספק והאורך של המנורה לגודל התנור. מנורות קוורץ בעלות הספק גבוה הן הפתרון הטוב ביותר, כיוון שהן מאפשרות חימום מהיר.
טיפ מקצועי: יש להציב את המנורות בצורה לא סדורה. אם הן מסודרות בצורה מדויקת, חלק מהזכוכית עלול לחסום את החום מלהגיע לחלקים האחרים. כך החום יגיע לכל מקום.
אך יש להיזהר עם ההספק – אם תחממו אזור קטן בהספק גבוה מדי, יהיה עודף חום, מה שעלול לגרום לשבירה של הזכוכית. יש להגדיר את ה- PID controller כך שהטמפרטורה תרד בצורה חלקה.
החסרונות
היתרון הגדול של מנורות אינפרא-אדום הוא שהן עובדות מהר מאוד. יש שליטה טובה יותר בתהליך החימום. אך יש גם חסרונות – המנורות האלו שבירות. הן לא עמידות לרטטים או להתרחבות/התכווצות תדירה של הזכוכית. אם תקשרו אותן חזק מדי, הן עלולות להישבר. יש להשתמש במעצרים שיאפשרו למנורות להתרחב מעט. אחרת, תצטרכו להחליף את המנורות לעתים קרובות מדי.