מניעת הפיכת מחממי אינפרא-אדום למקור סכנה
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה יכולה להיות מסוכנת אם לא נוקטים באמצעי זהירות. יש שם אדי מים בכל מקום, והמים עלולים להתפזר בכל מקום. הדבר האחרון שרוצים זה שתהיה תקלה חשמלית בזמן שמישהו עומד יחף על רצפה לחה.
כדי למנוע זאת, צריך להתייחס לא רק למעטפת החיצונית של המחמם. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור ובמעטפת הקוורץ.
הבעיה עם הלחות
אדי המים הם דבר מסוכן – הם מצליחים לחדור דרך החוסמים הרגילים. כשהלחות מגיעה לקצוות האלקטרודות, נוצרת דליפת זרם – דהיינו, הזרם חודר דרך החומרים המבודדים.
אנו מונעים זאת על ידי שימוש בחוסמים אטומים. בנוסף, אנו משתמשים בגומיות סיליקון בעלות עמידות גבוהה לחום, וכן בחומרי אפוקסי לחיבור הקצוות. זה יוצר “קיר” שמונע מהמים לגעת בזרם החשמלי. זה פשוט, אך יעיל.
וידוא המפרטים
אנו משתמשים בכבלים עם בידוד כפול, ובמעטפות בעלות רמת הגנה IP65. רכיב החימום עצמו נמצא בתוך צינור קוורץ בעל טוהר גבוה. הצינור הזה הוא מבודד מעולה, אך נקודות החיבור הן המקום שבו עלולות להיות בעיות.
יש צורך בחיבורים עמידים ללחות, שיהיו חזקים מספיק. אם החוסם נהרס, המכשיר צריך להיכבות מיד. זו המטרה.
החלק המסובך
אך יש בעיה – כשמשתמשים בחוסמים חזקים וגומיות עבות, המחמם נהיה גדול יותר. בנוסף, החוסמים האלו גורמים לאגורת חום סביב נקודות החיבור. צריך למצוא את האיזון הנכון בין חוסם אטום לבין אפשרות להתרחבות תרמית. אם המעטפת נהיית קשה מדי, הצינור הקוורץ עלול להישבר כשהוא מתחמם. זה לא טוב.
להיות זהירים
כדי שהמחמם יהיה בטוח, אין לחבר אותו רק לשקע החשמלי. יש לחבר אותו למפסק חשמלי שיאפשר ניתוק מהיר במקרה של דליפת זרם – בדרך כלל אנו בוחרים סף של 30 מילי-אמפר.
כך, אם החוסם נהרס או שהחוטים נפגעים, החשמל יינתק לפני שהמחמם יהפוך למסוכן. וחשוב מאוד – אל תוותרו על חוט הקרקע. זו ההגנה האחרונה שלכם כשהמקום נהיה לח.