כיצד להשתמש נכון בחימום באמצעות אור אינפרא-אדום לצורך עיבוד זכוכית בשיטת הדפסת סילק-סקרין
ניסיון לשלב את תהליך ההדפסה בשיטת סילק-סקרין עם תהליך העיבוד של הזכוכית הוא משימה די מורכבת. יש לוודא שהדיו יתייבש כראוי, כך שהדפוסים יהיו ברורים. אך אי אפשר לחמם את הזכוכית בצורה יתרה – אחרת הזכוכית תתעוות וכוחה ייפגע.
כאן נכנסות לתמונה למנורות אינפרא-אדום בגלים קצרים. אלו הן הפתרון האידאלי להשגת האיזון הנכון.
שמירה על דפוסים ברורים
הבעיה העיקרית כאן היא שינויי הטמפרטורה. אם לוקח זמן רב מדי לחמם את הזכוכית, הדיו עלול להישטף או שלא להידבק כראוי. אך אם מחממים את הזכוכית מהר מדי, עלולה להיווצר טלטלה תרמית.
אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בהספק גבוה, מכיוון שהן מסוגלות להעביר חום לעומק שכבת הדיו במהירות, וכך לשמור על הדפוסים במקומם. היתרון הגדול הוא שניתן לשלוט בעוצמת החום – ניתן להקריב את המנורות קרוב יותר או רחוק יותר מהזכוכית. זו דרך פשוטה לשמור על דפוסים ברורים, ובמקביל להכין את הזכוכית לשלב העיבוד.
הציוד הנדרש
בדרך כלל אנו משתמשים ברכיבי קוורץ-הלוגן. למה? מכיוון שהם מסוגלים לעמוד בחום גבוה מבלי להתעוות.
מכיוון שאנו משתמשים בגלים קצרים, האנרגיה נכנסת ישירות לזכוכית ולדיו. אין צורך לחמם את האוויר סביבה, מה שמסייע לחסוך בחשמל.
כדי לשמור על תהליך חלק, אנו מחברים את המנורות למערכות שליטה. במקום חימום אחיד של כל האזור, אנו מחלקים את האזור לחלקים נפרדים. כך ניתן לשלוט בטמפרטורה בהתאם לתנועת הזכוכית, וכך למנוע עיוותים בזכוכית.
הפשרה
הבעיה היא שמנורות אלו צורכות הרבה אנרגיה. אף שהן מספקות את החום הדרוש, הן גם יוצרות הרבה חום סביבן. אי אפשר להסתמך רק על מערכות הקירור של המנורות. אם מערכות האוורור אינן יעילות, המנורות עלולות להישרף.
הכל תלוי באיזון – יש צורך בחום גבוה, אך יש גם צורך שהמכונה תפלוט את החום הזה במהירות. אחרת, יהיה צורך להחליף את המנורות לעתים קרובות מדי.